If one borrowed a cow together with the service of its owner, or hired its owner together with the cow, or if he borrowed the service of the owner or hired him, and afterward borrowed the cow, and the cow died he is not liable, for it is written, “If its owner was with it no restitution need be made” (Exodus 22:14). But if he first borrowed the cow and afterward borrowed or hired the service of its owner, and the cow died, he is liable, for it is written, “Its owner not being with it, he must make restitution” (Exodus 22:13).
השואל את הפרה ושאל בעליה עמה. או שכר בעליה עמה. שאל הבעלים או שכרן ולאחר כך שאל את הפרה ומתה פטור. שנאמר (שמות כב, יד) אם בעליו עמו לא ישלם. אבל שאל את הפרה ואחר כך שאל את הבעלים או שכרן ומתה חייב שנאמר (שמות כב, יג) בעליו אין עמו שלם ישלם.
If one borrowed a cow, and borrowed it for half a day and hired it for half a day; or borrowed it for one day and hired it for the next; or if he borrowed one cow, and hired another and the cow died if he that lent the cow says: “It was the borrowed cow that died”, [or] “On the day when it was borrowed it died”, [or] “During the time when it was borrowed it died” and the other one says: “I don’t know”, he is liable. If the hirer says, “It is the hired one that died”, [or] “On the day when it was hired it died”, and the other says, “I do not know”, he is not liable. If the one says, “It was borrowed”, and the other says, “It was hired”, the hirer must take an oath that it was the hired one that died. If the one says, “I do not know”, and the other says, “I do not know”, they share in the loss.
השואל את הפרה. שאלה חצי היום ושכרה חצי היום. שאלה היום ושכרה למחר. שכר אחת ושאל אחת. ומתה. המשאיל אומר שאולה מתה. ביום שהיתה שאולה מתה. בשעה שהיתה שאולה מתה. והלה אומר איני יודע חייב. השוכר אומר שכורה מתה. ביום שהיתה שכורה מתה. בשעה שהיתה שכורה מתה. והלה אומר איני יודע פטור. זה אומר שאולה וזה אומר שכורה. ישבע השוכר ששכורה מתה. זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו:
If one borrowed a cow and the owner sent it by the hand of his son or his slave or his agent, or by the hand of the borrower’s son or slave or agent and it died [on the way], the borrower is not liable. But if the borrower said, “Send it to me by the hand of my son or my slave or my agent, or by the hand of your son or your slave or your agent”, or if the lender said, “I am sending it to you by the hand of my son or my slave or my agent”, or “by the hand of your son or your slave or your agent”, and the borrower said, “Send it”, and he sent it and it died [on the way], the borrower is liable. So, too, when the cow is returned.
השואל את הפרה ושלחה לו ביד בנו ביד עבדו. ביד שלוחו. או ביד בנו. ביד עבדו. ביד שלוחו. של שואל. ומתה. פטור. אמר לו השואל שלחה לי ביד בני. ביד עבדי. ביד שלוחי. או ביד בנך. ביד עבדך. ביד שלוחך. או שאמר לו המשאיל. הריני משלחה לך ביד בני. ביד עבדי. ביד שלוחי. או ביד בנך. ביד עבדך. ביד שלוחך. ואמר לו השואל שלח. ושלחה ומתה חייב. וכן בשעה שמחזירה:
If one swapped a cow for a donkey, and it gave birth, So too if one sold his slave and she gave birth, [And] one (the seller) says, “It was born before I sold her”, and the other (the buyer) says, “It was born after I bought her”, they shall divide [the value of what was born]. If one had two slaves, one large and the other small, or two fields, one large and the other small,[And he sold one of them], If the buyer says, “I bought the large one” and the other says, “I don’t know”, the buyer can rightly claim the large one. If the seller said, “I sold the small one” and the buyer said, “I do not know”, he may only take the small one. If one said, “It was the large one” and the other said, “It was the small one”, the seller must take an oath that it was the small one that he sold [and the buyer can only take the small one]. If one said, “I do not know”, and the other said, “I do not know”, they shall divide the value [of both slaves or fields].
המחליף פרה בחמור וילדה. וכן המוכר שפחתו וילדה. זה אומר עד שלא מכרתי. וזה אומר משלקחתי. יחלוקו. היו לו שני עבדים. אחד גדול ואחד קטן. וכן שתי שדות אחת גדולה ואחת קטנה. הלוקח אומר גדול לקחתי. והלה אומר איני יודע. זכה בגדול. המוכר אומר קטן מכרתי. והלה אומר איני יודע. אין לו אלא קטן. זה אומר גדול וזה אומר קטן. ישבע המוכר שהקטן מכר. זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו.
If one sold his olive trees as firewood and they bore fruit that gave less than a quarter-log of oil per seah, this belongs to the [new] owner of the olive trees. If they bore fruit that gave a quarter-log of oil [or more] per seah, and the one said, “It was my trees that produced it”, and the other said, “It was my land that produced it”, let them share the produce. If a flood washed away a man’s olive trees and set them in the midst of his fellow’s field [where they bore fruit], and the one said, “It was my trees that produced it”, and the other said, “It was my land that produced it”, let them share the produce.
המוכר זיתיו לעצים ועשו פחות מרביעית לסאה. הרי אלו של בעל הזיתים. עשו רביעי' לסאה. זה אומר זיתי גדלו. וזה אומר ארצי גדלה. יחלוקו. שטף נהר זיתיו ונתנם לתוך שדה חבירו זה אומר זיתי גדלו וזה אומר ארצי גדלה יחלוקו:
If one leased a house to his fellow in the rainy season, he cannot make him leave it [during the time] from Sukkot to Pesach. In the summer, [he must give him] thirty days [warning]. And in large cities, whether it is during the rainy season or the summer [he must give] twelve months [warning]. [If one leased] a shop [to his fellow], whether in large cities or small towns, [he must give] twelve months [warning]. Rabban Shimon ben Gamaliel says: “If it is a shop occupied by bakers or dyers [he must give] three years [warning].
המשכיר בית לחבירו. בימות הגשמים. אינו יכול להוציאו מן החג ועד הפסח. בימות החמה שלשים יום. ובכרכים אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים שנים עשר חדש. ובחנויות אחד עיירות ואחד כרכים שנים עשר חדש. רבן שמעון בן גמליאל אומר חנות של נחתומים ושל צבעים שלש שנים.
If one rented a house to his fellow, he is obligated to provide it with a door, a bolt a lock and anything which is the work of a craftsman. However, that which is not the work of a craftsman, the tenant must make himself. The manure [which collects in the courtyard] belongs to the owner of the house, and the tenant can only claim the refuse from the oven and the stove.
המשכיר בית לחבירו המשכיר חייב בדלת בנגר ובמנעול ובכל דבר שמעשה אומן. אבל דבר שאינו מעשה אומן השוכר עושהו. הזבל של בעל הבית. ואין לשוכר אלא היוצא מן התנור ומן הכירים בלבד:
If one rented a house to his fellow by the year and the year was made a leap year, the extra month goes to the tenant. If he rented it by the month and the year was made a leap year, the extra month goes to the owner. It once happened in Tzippori that a person leased a bath-house from his fellow at “twelve golden dinars a year, one dinar per month”, and [when the year became a leap year] the case came before Rabban Shimon ben Gamaliel and Rabbi Yose, and they said: “Let them share the extra month.”
המשכיר בית לחבירו לשנה. נתעברה השנה נתעברה לשוכר. השכיר לו לחדשים נתעברה השנה נתעברה למשכיר. מעשה בצפורי באחד ששכר מרחץ מחבירו בשנים עשר זהב לשנה מדינר זהב לחדש. ובא מעשה לפני רבן שמעון בן גמליאל ולפני רבי יוסי. ואמרו יחלוקו את חדש העבור:
If one rented a house to his fellow and it fell down, the owner must build him a new house. If it was small he may not make it larger, and if it was large he may not make it smaller. If it was one house, he may not make it two; if it was two houses he may not make it one. He may not reduce or increase the number of windows, unless it is with both of their consent.
המשכיר בית לחבירו ונפל חייב להעמיד לו בית. היה קטן לא יעשנו גדול. גדול לא יעשנו קטן. אחד לא יעשנו שנים. שנים לא יעשנו אחד. לא יפחות מהחלונות ולא יוסיף עליהן אלא מדעת שניהם:
