The order of public fasts mentioned above is enacted because of [lack of] the first rain, but if the crops have undergone [an unusual] change they sound a blast immediately. Similarly, if the rain has stopped for forty days between one rainfall and the next, they sound a blast immediately, because it is a plague of drought.
סדר תעניות אלו האמור. ברביעה ראשונה. אבל צמחים ששנו. מתריעין עליהם מיד. וכן שפסקו גשמים בין גשם לגשם ארבעים יום מתריעין עליהם מיד מפני שהיא מכת בצורת:
If [rain] falls for crops but not for the trees, for the trees but not for crops, for both of these but not for cisterns, ditches and caves they sound a blast immediately.
ירדו לצמחין. אבל לא ירדו לאילן. לאילן ולא לצמחים. לזה ולזה. אבל לא לבורות לשיחין ולמערות. מתריעין עליהן מיד:
And so too a city, upon which no rain has fallen as it is written, “And I caused it to rain upon one city, and I caused it not to rain upon another city; one piece was rained upon…” (Amos 4:7) that city fasts and they sound a blast, but those [in the places] around it fast but do not sound the alarm. Rabbi Akiva says: they sound the alarm but do not fast.
וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים. דכתיב (עמוס ד, ז) והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וגומר. אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. רבי עקיבא אומר מתריעות ולא מתענות:
And so too a city which has a plague or [its buildings] collapse that city fasts and they sound a blast, but those [in the places] around it fast but do not sound the alarm. Rabbi Akiva says: they sound the alarm but do not fast. What constitutes a plague? If in a city that can supply five hundred foot-soldiers and three deaths occurred on three consecutive days, behold this constitutes a plague, less than this is not a plague.
וכן עיר שיש בה דבר או מפולת. אותה העיר מתענה ומתרעת. וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. רבי עקיבא אומר מתריעות ולא מתענות. איזהו דבר. עיר המוציאה חמש מאות רגלי. ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה. הרי זה דבר. פחות מכאן אין זה דבר:
For these they sound a blast in all places: for the drying up of crops (shidafon), for plant disease, for locusts, and for the hasil (a type of locust), for wild beasts and for the sword they sound a blast for these are plagues likely to spread.
על אלו מתריעין בכל מקום. על השדפון ועל הירקון על הארבה ועל החסיל ועל החיה רעה. ועל החרב מתריעין עליה מפני שהיא מכה מהלכת:
It once happened that elders went down from Jerusalem to their own cities and ordered a fast because there was seen in Ashkelon a shidafon which affected as much grain as would fill an oven [with loaves]. They also decreed a fast because wolves devoured two children on the other side of the Jordan. Rabbi Yose says: not because they devoured [the children] but [merely] because they were seen.
מעשה שירדו זקנים מירושלם לעריהם וגזרו תענית על שנראה כמלא פי תנור שדפון באשקלון. ועוד גזרו תענית על שאכלו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן. רבי יוסי אומר לא על שאכלו. אלא על שנראה:
For these matters they sound a blast even on Shabbat: if a city is besieged by Gentile [troops] or a river, or if a ship is foundering on the sea. Rabbi Yose says: [they sound a blast] for help but not for an outcry (for the sake of prayer). Shimon the Yemenite says: also for a plague, but the sages did not agree with him.
על אלו מתריעין בשבת. על עיר שהקיפוה גוים. או נהר. ועל הספינה המטרפת בים. רבי יוסי אומר לעזרה ולא לצעקה. שמעון התימני אומר אף על הדבר ולא הודו לו חכמים:
For every trouble that should not come upon the community they sound a blast except on account of too much rain. It happened that they said to Honi the circle drawer: “Pray for rain to fall.” He replied: “Go and bring in the pesah ovens so that they do not dissolve.” He prayed and no rain fell. What did he do? He drew a circle and stood within it and exclaimed before Him: “Master of the universe, Your children have turned their faces to me because I am like one who was born in Your house. I swear by Your great name that I will not move from here until You have mercy upon Your children.” Rain then began to drip, and he exclaimed: “I did not request this but rain [which can fill] cisterns, ditches and caves. The rain then began to come down with great force, and he exclaimed: “I did not request this but pleasing rain of blessing and abudance.” Rain then fell in the normal way until the Jews in Jerusalem had to go up Temple Mount because of the rain. They came and said to him: “In the same way that you prayed for [the rain] to fall pray [now] for the rain to stop.” He replied: “Go and see if the stone of people claiming lost objects has washed away.” Rabbi Shimon ben Shetah sent to him: “Were you not Honi I would have excommunicated you, but what can I do to you, for you are spoiled before God and he does your will like a son that is spoiled before his father and his father does his request. Concerning you it is written, “Let your father and your mother rejoice, and let she that bore you rejoice” (Proverbs 23:25).
על כל צרה שלא תבא על הצבור מתריעין עליהן חוץ מרוב גשמים. מעשה שאמרו לו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים. אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימוקו. התפלל ולא ירדו גשמים. מה עשה עג עוגה ועמד בתוכה ואמר לפניו רבונו של עולם בניך שמו פניהם עלי. שאני כבן בית לפניך. נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך התחילו גשמים מנטפין. אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות. התחילו לירד בזעף אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. ירדו כתיקנן. עד שיצאו ישראל מירושלם להר הבית מפני הגשמים. באו ואמרו לו כשם שהתפללת עליהם שירדו. כך התפלל שילכו להן. אמר להן צאו וראו אם נמחת אבן הטועים שלח לו שמעון בן שטח. אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי. אבל מה אעשה לך. שאתה מתחטא לפני המקום. ועושה לך רצונך כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו. ועליך הכתוב אומר (משלי כג, כה) ישמח אביך ואמך. ותגל יולדתך:
If while they are fasting rain falls: If before sunrise they do not complete the fast, If after sunrise, they do complete the fast. Rabbi Eliezer says: if before noon they do not complete the fast, if after noon they do complete it. It happened that the rabbis decreed a fast in Lod and rain fell before noon. Rabbi Tarfon said to them: go, eat and drink and make a holiday. They went and ate and drank and observed the day as a holiday and at evening time they came and recited the Hallel Hagadol.
היו מתענין וירדו להם גשמים. קודם הנץ החמה לא ישלימו. לאחר הנץ החמה ישלימו. רבי אליעזר אומר קודם חצות לא ישלימו. לאחר חצות ישלימו. מעשה שגזרו תענית בלוד. וירדו להם גשמים קודם חצות אמר להם רבי טרפון צאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב. ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול:
